בית גוברין ומרשה היו שתי ערים שהתפתחו במהלך התקופה הרומאית. עוד לפני ימי החשמונאים, העם האדומי שבזמן חורבן הבית הראשון סייע לבבלים להחריב את הבית, הלך ונדחק מארצו שבעבר הירדן מעבר לים המלח, ע"י הנבטים שממלכתם הלכה והתפרסה..האדומים היגרו להר חברון שבימים אחרי חורבן הבית הראשון היה ריק מיהודים, והגיעו עד למרשה-בית גוברין, כשלכל המחוז הענק הזה קראו אדומיאה, ומרשה-בית גוברין הייתה אחת מערי הבירה שלו. כשהחשמונאים החלו בעלייתם לשלטון האדומים סייעו ליוונים בדיכוי המרד.
בהמשך יוחנן הורקנוס הראשון ביצע בהם גיור בכפייה, כששכבות האצולה יורדות מגדולתם ובורחות מהאיזור כדי לא להתגייר, והשכבות הנמוכות יותר בעם מתגיירות. העיר בית גוברין הלכה והתפתחה. כשהשלטון הרומי חודר יותר ויותר לארץ תוך כדי מריבות החשמונאים, נציג מחוז אדומיאה הוא אנטיפס האדומי המגוייר, אביו של אנטיפטרס וסביו של הורדוס.
עד ימיו של הורדוס מרשה הייתה העיר החשובה יותר. בימיו של הורדוס הלכה והתפתחה בית גוברין והיא הייתה עיר יהודית גדולה ומשמועתית. בימי המרד הגדול, אספסיאנוס החריב אותה והרג 10000 מתושביה היהודים כשהשאר נשלחו לגלות ולעבדות. העיר הפכה להיות רומאית, אבל יהודים כנראה חזרו אליה לאט לאט והיו בה חלק מרכזי מהאוכלוסיה כולל תנאים ואמוריאים בימי המשנה והתלמוד.
השנים עברו והעיר התפתחה ונפתחו בה תיאטראות, מרחצאות ואוכלוסייתה גדלה. מעיינות אין כ"כ באיזור, והיה צורך למצוא מקורות מים משמעותיים. מהנדסי העיר הלכו לחפש מקורות מים, ומצאו אותם במעלה נחל גוברין, באיזור עין פרעה.
אמות המים התחילו את דרכן מעינות אונקור למרגלות דורא, ומשם בדרך לעין פרעה ולכיוון אידנא. מעין תינה, יצאה אמה משנית שהזרימה את המים לאמה של עין פרעה. אמה נוספת יצאה מכיוון ואדי נזזת (עינות בוסתן) והתחברה בצומת הואדיות אל האמה של עין פרעה. היא עברה על גשר בגובה של כ3.5 מטר מעל ערוץ הנחל כדי להתחבר לאמה של עין פרעה.
בנוגע לזמן הבנייה של האמות, דוד עמית מעריך שהיא נבנתה סביב שנת 200 לספירה והלאה. הסיבה היא כי עד אותה שנה בית גוברין הייתה עיר מקומית בלי מעמד פוליס. רק אחרי שקיבלה את המעמד בשנת 200 והפכה להיות אלאותרופוליס (עיר בני החורין) היה לה מספיק אמצעים לבנות אמת מים, וגם אישור שלטוני להשתלט על מרחבים ושטחים מסביב לה, כאלו שדורשים את הפקעת הקרקעות באיזור הר חברון לבניית אמת מים. הערכה היא שהיא נבנתה לא הרבה יותר מאוחר מאותה שנה, מכיוון שבשרידי הגשר בחיבור בין האמות נמצאה בנייה באבני גזית, בנייה שמזוהה עד אותן שנים. לאחר מכן בסוף המאה השלישית והלאה עברו לסגנון בנייה מאבני גביל מטוייחות, ואלו לא נמצאו בשרידי הגשר.
ואדי נזזת – הפירוש של נזז הוא שכבת האקוויקלוד האטימה למים. הערבים הכירו את השכבה הזו וחפרו לתוכה בארות כדי להגיע אל המים. הבארות עצמן כבר קיבלו את השם נזז, ולכן הואדי עם הבארות הוא ואדי נזזת.